במהלך סיור משותף עם שר הבריאות חיים כץ, התייחס נתניהו לשאלת עתידה של איראן ולמטרות המלחמה ארוכת הטווח של ישראל, תוך שהוא מציג עמדה הנראית כמרוככת ומפוכחת יותר בהשוואה להצהרותיו המוקדמות מתחילת סבב הלחימה הנוכחי.

העם האיראני במוקד: שאיפה מול מציאות

לפי הפרסומים הרשמיים שיצאו מלשכת ראש הממשלה, נתניהו הדגיש כי ישראל רואה בחיוב את השאיפה של העם האיראני להשתחרר ממה שהוא הגדיר כעול העריצות של המשטר הנוכחי. עם זאת, בשונה מהתבטאויות קודמות, הפעם הבהיר ראש הממשלה כי גורלו של המשטר בטהראן אינו נמצא בידיה של ישראל באופן בלעדי, אלא תלוי בראש ובראשונה בנכונותו וביכולתו של הציבור האיראני לפעול לשינוי פנימי.

שינוי הניסוח הזה אינו מקרי. בתחילת המערכה, שנפתחה בעקבות הפגיעה הקשה בבית שמש, נשמעו מכיוון ירושלים הצהרות לוחמניות הרבה יותר. באותה עת, המסר שעלה היה כי ישראל הציבה לעצמה כמטרה אסטרטגית את הפלת שלטון האייתוללות כחלק בלתי נפרד מתוצאות המלחמה. כעת, נראה כי המערכת המדינית בוחרת להגדיר את היעדים בצורה זהירה יותר, תוך התמקדות ביצירת תנאים לשינוי ולא בהבטחה לביצועו בפועל על ידי כוח צבאי חיצוני.

ההשלכות האסטרטגיות על מעמד ישראל

לצד ההתייחסות לאיראן, נתניהו הביע אופטימיות בנוגע למעמדה הבינלאומי והאזורי של מדינת ישראל בעקבות הלחימה. לדבריו, הצלחה ישראלית במערכה מול הציר האיראני – בתיאום עקיף או בשיתוף פעולה עם שאיפות העם האיראני – עשויה להוביל לשינוי היסטורי ופרמננטי במזרח התיכון.

ראש הממשלה ציין כי כבר כעת ניתן לראות "שינוי כביר" במעמדה של ישראל, ככל הנראה על רקע ההפגנה המבצעית של יכולות הגנה והתקפה מול איומים מורכבים. התפיסה המוצגת היא שהחלשת השפעתה של טהראן באזור מחזקת את הבריתות של ישראל ומבססת את כוח ההרתעה שלה לשנים קדימה.

בין חמ"ל הבריאות לחזית המדינית

העובדה שהדברים נאמרו דווקא בחמ"ל הבריאות הלאומי מדגישה את הקשר שבין העורף לחזית. בעוד שר הבריאות הציג את מוכנות מערכת הבריאות לתרחישי קיצון, ראש הממשלה ביקש לשדר מסר של חוסן לאומי המשלב עוצמה צבאית עם תבונה מדינית. המטרה היא להבהיר לציבור הישראלי וגם לקהילה הבינלאומית, כי ישראל מנהלת מערכה רב-שכבתית שאינה מסתכמת רק בחילופי אש, אלא מכוונת לעיצוב מחדש של המציאות הפוליטית באזור.

סיכום והקשר רחב

המלחמה, המכונה במערכת הביטחון "שאגת הארי", הביאה את ישראל לנקודת חיכוך חסרת תקדים מול איראן. בעוד שבזירה הצבאית נמשכים חילופי המהלומות, הזירה המדינית נדרשת לאזן בין הצורך בהרתעה לבין ניהול ציפיות מול בעלות הברית, ובראשן ארצות הברית.

התבטאותו האחרונה של נתניהו משקפת את המורכבות הזו: מצד אחד, המשך הקו התקיף הדוגל בכך שהמשטר האיראני הוא שורש הבעיה; ומצד שני, הכרה במגבלות הכוח ובצורך בתהליכים פנימיים בתוך איראן כדי להביא לסיום אמיתי של האיום. כעת, העיניים נשואות להמשך ההתפתחויות בשטח, הן בגבולות ישראל והן בתוך איראן עצמה, שם המחאה והתסכול הציבורי מהווים גורם שבישראל מקווים שימשיך לתסוס ולערער את יציבות השלטון.