בחינה היסטורית של שיעור מס הערך המוסף בישראל מאז שנות ה-90 מצביעה על דפוס קבוע: המע"מ עולה בעיקר בתקופות של גירעון, מלחמות או האטה כלכלית, ויורד בעיקר בתקופות של צמיחה ויציבות תקציבית. הנתונים לאורך שלושה עשורים מצביעים על כך שהמע״מ שימש כלי מרכזי לאיזון התקציב, כאשר השינויים בו התרחשו בהתאם למצב הכלכלי ולאירועים פיסקאליים משמעותיים.
דפוס היסטורי: עלייה במשבר, ירידה בצמיחה
היסטוריית המע"מ בישראל מציגה מחזוריות ברורה. ברוב השנים נע שיעור המע"מ בין 15.5% ל-18%, כאשר השינויים חלו בתקופות של לחץ תקציבי או התאוששות כלכלית.
בשנת 1991 הועלה המע"מ ל-18% בתקופת משבר תקציבי. בשנת 2002 נרשמה שוב עלייה ל-18% על רקע גירעון והאטה כלכלית. בין השנים 2006 ל-2010 הופחת המע"מ בהדרגה עד לרמה של 15.5%, בתקופה שהתאפיינה בצמיחה ובהפחתות מסים. בשנת 2013 הועלה המע"מ שוב ל-18% בעקבות לחצים תקציביים, ובשנת 2015 הופחת ל-17% במטרה לעודד את הפעילות הכלכלית. בשנת 2025 הועלה המע״מ מחדש ל-18% על רקע גירעון והוצאות ביטחון.
הנתונים מצביעים על כך שהמע"מ לא השתנה באקראי, אלא שימש כלי פיסקאלי המגיב למצב התקציבי של המדינה.
המע"מ כמס איזון תקציבי
לפי הדפוס ההיסטורי, המע"מ בישראל מתפקד כ"מס איזון תקציבי". כאשר המדינה נקלעת לגירעון גבוה, שיעור המס נוטה לעלות. כאשר הצמיחה מתחזקת והכנסות המדינה ממסים גדלות, מתאפשרת הפחתה בשיעור המע״מ או שמירה על יציבותו.
תנאים להעלאות מס
בחינת נקודות הזמן שבהן הועלה המע"מ מצביעה על מספר תנאים חוזרים:
- גירעון תקציבי גבוה
- הוצאות ביטחון או משבר כלכלי
- עלייה מהירה בחוב הציבורי
- לחצים מצד משרד האוצר או בנק ישראל
תנאים אלו התקיימו בתחילת שנות ה-90, בתחילת שנות ה-2000, בשנת 2013, ושוב בשנת 2025.
תנאים להפחתות מס
הורדות המע״מ התרחשו בעיקר בתקופות של צמיחה כלכלית, כאשר הכנסות המדינה ממסים עלו, או כאשר התקבלה החלטה לעודד צריכה.
כך, בין השנים 2006 ל-2010 הופחת המע״מ בהדרגה, ובשנת 2015 ירד שוב ל-17% כדי להמריץ את המשק.
רצף השינויים: מ-15.5% ל-18%
בחינת התקופה האחרונה מדגישה את המגמה: לאחר ירידה הדרגתית לשיעור של 15.5% בין השנים 2006 ל-2010, ולאחר מכן התייצבות על 17% החל משנת 2015, הועלה המע״מ שוב ל-18% בשנת 2025. מדובר בעלייה מצטברת לעומת רמות המע״מ הנמוכות יותר שנרשמו בעשור הקודם.
ניתוח לפי תקופות כהונה של ראשי ממשלה
2006-2009: אהוד אולמרט
בתקופה זו החלה מגמת הפחתת המע״מ כחלק ממדיניות של הפחתות מסים וצמיחה.
2009-2013: בנימין נתניהו
המע״מ הועלה תחילה בשנת 2012 ולאחר מכן ל-18% בשנת 2013, על רקע גירעון ולחצים תקציביים.
2013-2015: בנימין נתניהו
המע"מ נותר גבוה עד להפחתה בשנת 2015.
2015-2020: בנימין נתניהו
המע״מ ירד ל-17% ונשאר ברמה זו במשך כמה שנים.
2020-2021: בנימין נתניהו
גם בתקופת משבר הקורונה נותר המע״מ בשיעור של 17% ולא הועלה.
2021-2022: ממשלת בנט-לפיד
נפתלי בנט כיהן כראש ממשלה מיוני 2021 עד יולי 2022, ולאחריו יאיר לפיד עד דצמבר 2022. בתקופה זו נותר המע״מ על 17% ללא שינוי.
2022-2025: בנימין נתניהו
במהלך תקופה זו, על רקע גירעון והוצאות ביטחון, הועלה המע״מ ל-18%.
המסקנה העובדתית מן הנתונים
הנתונים מצביעים על כך שהמע"מ ירד גם בתקופת נתניהו, נותר יציב בתקופת בנט-לפיד, והועלה מחדש לאחר 2022. הדפוס העיקרי העולה מן הנתונים הוא כי השינויים במע"מ קשורים בראש ובראשונה למצב התקציבי הכולל, ולא בהכרח לראש ממשלה מסוים.
כאשר הגירעון גדל והוצאות המדינה עולות, שיעור המע"מ נוטה לעלות. כאשר המשק מציג צמיחה והכנסות המדינה ממסים עולות, שיעור המע״מ נוטה לרדת או להישאר יציב.
תחזית לשנים הקרובות
בהתבסס על הדפוס ההיסטורי של שלושת העשורים האחרונים, תקופות של מע״מ גבוה – סביב 18% – נמשכות בדרך כלל בין שנתיים לחמש שנים לאחר משבר כלכלי או ביטחוני. תקופות של מע"מ נמוך יותר, סביב 16%-17%, עשויות לחזור רק כאשר המשק יתייצב והגירעון יצטמצם.