מחדל הברחות הענק: בזמן שאנחנו נלחמים בצפון ובמזרח, חמאס בונה את הטבח הבא מתחת לאף של מערכת הביטחון

מאת: אורן סויסה

בעוד עם ישראל קובר את מתיו, בעוד לוחמינו חרפים את נפשם במלחמה שאין צודקת ממנה, מתרחש מתחת לפני השטח – תרתי משמע – מחדל נוסף שזועק לשמיים. נראה כי מישהו דאג להסיט את תשומת הלב הציבורית, להרדים את העורף בדיבורים על "ניצחון מוחלט", בזמן שארגון הטרור שרצח, טבח, אנס ובזז את אחינו ואחיותנו, משתקם באין מפריע.

איך ייתכן שבשעה שכל עיני המדינה נשואות לאיומי הטילים מאיראן ומהצפון, ציר הפילדלפי הפך לאוטוסטרדה של טרור? איך ייתכן שהברחות ענק ממצרים ממשיכות לזרום לתוך רצועת עזה ולשטחי ישראל, וראשי מערכת הביטחון שומרים על שתיקה רועמת? האם לא למדנו דבר מהשביעי באוקטובר?

הכתובת שוב על הקיר – והדרג הביטחוני שוב עוצם עיניים

משהו כאן מסריח, והריח הזה מגיע היישר מהמסדרונות של אלו שאמורים לשמור עלינו. בעוד הציבור הישראלי מאוחד סביב המאמץ המלחמתי, נראה שיש מי שמנצל את "ערפל הקרב" כדי לאפשר לחמאס להתאמן, להתחמש ולהתכונן לסיבוב הבא. אנחנו שומעים על "הישגים", אבל בשטח, חומרי נפץ, תחמושת וציוד צבאי מתקדם זורמים דרך מנהרות וצירים ממצרים, כאילו אין גבול, כאילו אין צה"ל, וכאילו אין מודיעין.

איפה הרמטכ"ל? איפה ראש השב"כ? איך אתם נותנים למפלצת הזו לגדול מחדש מול העיניים שלכם? הרי הציבור הישראלי הוא זה שמשלם את המחיר. אנחנו אלו שאוכלים את המחדלים שלכם לארוחת בוקר, בעוד אתם ממשיכים בקו הקונספציה המופקרת שגרסה ש"חמאס מורתע". הנה, הוא לא מורתע – הוא מתאמן לטבח הבא.

ההרדמה הגדולה: האם מוליכים אותנו שולל?

התחושה בקרב רבים מהאזרחים היא של "הרדמה" מכוונת. דואגים להעסיק אותנו בחזיתות רחוקות, בטילים בליסטיים ובמלחמות אזוריות, כדי שלא נשאל שאלות קשות על מה שקורה כאן בבית, בפרצה שבגבול המצרי. הברחות הענק הללו הן לא טעות – הן מחדל מערכתי שמישהו בדרגים הגבוהים ביותר מחליט לעצום מולו עין.

מותר להביע דעה, מותר להתריע, וחובה עלינו לצעוק: אנחנו לא נהיה שוב הצאן לטבח של הקונספציה הבאה! לא ייתכן שארגון טרור שהושמד לכאורה, מצליח להשתקם ולצבור כוח בזמן שאנחנו "מנהלים את האירוע".

מישהו חייב להתעורר

אנחנו, האזרחים, לא מוכנים לקנות יותר את מצגי השווא שלכם. אם המערכת לא מסוגלת לעצור משאית תחמושת שעוברת את הגבול, איך היא תעצור את הטבח הבא? מי שחושב שאפשר להמשיך הלאה כאילו הכל בסדר, שוכח שהדם על הידיים של החמאס עדיין לא יבש.

הגיע הזמן להפסיק עם הדיפלומטיה המלטפת מול מצרים ועם השתיקה המבצעית. הגיע הזמן שמישהו במערכת הביטחון יתעורר ויבין – אם לא נעצור את ההתעצמות של חמאס עכשיו, המלחמה הבאה תהיה גרועה פי כמה. אנחנו דורשים תשובות, ודורשים אותן עכשיו.