מזל כהן חושפת הכל בפודקאסט של סתיו קצין: על הכרישים, השידוך ב"וורט" וסערת זריקת האוכל

המרד בתל אביב והחזרה למקורות

מזל כהן היא דמות צבעונית ומורכבת, שאינה מתנצלת על מי שהיא. היא גדלה בבית דתי ושמרני ביישוב כוכב יעקב, אך כבר בגיל ההתבגרות הרגישה שהמסגרת לוחצת עליה. בראיון כן ופתוח בפודקאסט "נפגשים באמצע", היא מתארת את שנות המרד: "הייתי ילדה מרדנית. כל יום שלחו אותי הביתה מבית הספר כי החצאית לא באורך הנכון או שהעגיל לא בצבע הנכון".

בגיל 17 היא עזבה את הבית ועברה לתל אביב, שם הסירה את הסממנים החיצוניים של הדת. היא לבשה מכנסונים וגופיות וחיה חיים חילוניים למראית עין, אך בפנים, הפרדוקס נשאר חי ובועט. "חיצונית הייתי נראית חילונית לגמרי, אבל בשיחות עומק אנשים היו מגלים שאני שומרת כשרות, מתפללת בבוקר ומחוברת לאמונה," היא משתפת. היום, החזרה שלה לדת ולצניעות מגיעה ממקום של בחירה ועוצמה. היא מגדירה את הצניעות כ"להיות מלכה" ומספרת על ההחלטה האמיצה לשמור נגיעה גם כאישה גרושה שיוצאת לדייטים – החלטה שלדבריה יוצרת קשר עמוק ומכבד יותר.

האמת על "וורט": למה השידוך נכשל?

אחד הנושאים המסקרנים ביותר בראיון הוא השתתפותה של כהן בתוכנית הריאליטי "וורט" במגזר הדתי. שמונה חודשים בלבד אחרי שהתגרשה, היא החליטה לצאת למסע מול המצלמות. השדכנים שידכו לה את יוסף, אלמן ואב לארבעה, אך הצופים בבית ראו מהר מאוד שהחיבור לא עובד.

מזל חושפת בראיון את הפערים הבלתי ניתנים לגישור: "הם שמו אותי ליד גבר שכל עולמו זה הילדים והכביסות. אני חיה עסקים, התפתחות, כסף וקריירה, והוא רצה מישהי שתהיה בבית ותדבר על מתכונים". היא מודה שהגיעה לתוכנית בתמימות מוחלטת ("עברתי תחקיר ביטחוני, הייתי בטוחה שיביאו לי את הגבר המושלם"), ולכן ניסתה לרצות ולהתאים את עצמה ליוסף, גם כשזה לא התאים לה.

הרגע הכואב ביותר היה בערב ההחלטה, כשיוסף בחר לסיים את הקשר. מזל, שרגילה להשיג כל מטרה שהיא מסמנת, נותרה בוכייה מול המצלמות – לא רק בגלל הלב השבור, אלא בגלל תחושת הכישלון וההבנה שניסתה להתאים את עצמה לתבנית שלא שלה.

פספוס העסקה ב"כרישים": המלחמה שטרפה את הקלפים

מזל כהן היא לא רק אושיית רשת, אלא אשת עסקים ממולחת שבנתה אימפריה. היא הגיעה לתוכנית "הכרישים" וקיבלה הצעה להשקעה מאורן דוברונסקי ודובי פרנסס, הצעה שנחשבת לחלומה של כל יזמת. היא עברה בהצלחה את שלב בדיקת הנאותות (Due Diligence), שבו חשפה את כל ספרי החשבונות שלה, והכל היה מוכן לחתימה.

אלא שאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל". שידור התוכנית נדחה בשנה וחצי, ובזמן הזה העסק של מזל המשיך לצמוח משמעותית. "השווי שהם הציעו לי שנתיים קודם כבר לא היה רלוונטי," היא חושפת בראיון. "הם הציעו רק כסף, בלי ערך מוסף מעבר לזה, ואני בחרתי לא להכניס שותפים בתנאים הישנים". היא שלמה עם ההחלטה וממשיכה להוביל את החברה לבד, בפסגה שנשלטת לרוב על ידי גברים.

סערת "אוכל לפח": פילוסופיה של רזון

אי אפשר לראיין את מזל כהן בלי לדבר על הסרטונים הוויראליים שבהם היא זורקת סירים מלאים של אוכל לפח כדי לא להתפתות לאכול שאריות. הרשת געשה, ורבים האשימו אותה בחוסר רגישות, אך לכהן יש משנה סדורה והגיונית בנושא.

"אנחנו אוכלים כי 'חבל לזרוק', כי כך חינכו אותנו," היא טוענת בלהט. "אני אומרת דבר פשוט: הגוף שלך הוא לא פח זבל. אם את אוכלת שאריות של הילדים רק כדי לא לזרוק, את הופכת את הגוף שלך לפח. עדיף שזה יהיה בפח האשפה מאשר שזה יהפוך לשומן ולמחלות בגוף שלך". עבורה, זריקת האוכל היא אקט של שליטה עצמית ובריאות, ולא של זלזול.

להיות אישה חזקה בעולם של גברים

לסיום, מזל מדברת בכנות על המחיר של ההצלחה. היא מתארת מציאות שבה גברים רבים נרתעים מנשים חזקות, עצמאיות ומצליחות כלכלית. "הם רוצים להרגיש הגבר החזק, וכשאני לא צריכה אותם כלכלית, זה מערער אותם," היא אומרת.

למרות האתגרים בשידוכים ובדייטים, היא אופטימית. היא מאמינה שהזוגיות הנכונה תגיע, והיא לא מוכנה להתפשר על גבר שלא יכיל את העוצמות שלה. המסר שלה לנשים הוא חד משמעי: אל תקטנו את עצמכן כדי שגבר ירגיש גדול. הגבר הנכון יראה את האור שלכן וירצה לגדול יחד איתכן.