ושוב חוזר הניגון: האם טראמפ באמת מתקפל, או שמדובר בשקט שלפני הסערה?

טור דעה

הכותרות כבר זועקות "נסיגה", הפרשנים מדברים על "התקפלות", ושוב נדמה שהניגון המוכר חוזר: הנשיא ששיגע את העולם לוקח לכאורה צעד אחורה. אבל לפני שאנחנו ממהרים להסיק מסקנות, כדאי לעצור לרגע ולהסתכל על התמונה הגדולה. האם באמת סביר שארצות הברית תצא למערכה הזו רק כדי לסגת ברגע השיא?

נסיגה כזו היא לא רק שינוי כיוון – היא מעשה מסוכן. היא עלולה לצייר את ארה"ב כחלשה, לערער את ההרתעה האמריקאית ולתת את האות למירוץ חימוש עולמי חסר תקדים.

הטקטיקה: מדברים שלום, נערכים לקרב

טראמפ פועל לפי דפוס קבוע, אותו ניגון שחוזר על עצמו ערב כל מערכה משמעותית:

• דיפלומטיית שלום בפרונט: הצהרות על רצון בהסדרים ומניעת שפיכות דמים.
• צבירת כוח מאחורי הקלעים: ריכוז עוצמה צבאית ולוגיסטית לקראת המהלך האמיתי.

היעד הנוכחי נמצא על הכוונת: השתלטות על מיצר הורמוז. בואו לא נטעה – מיצר הורמוז הוא לא פיקניק. מדובר באירוע אסטרטגי בקנה מידה עולמי, וברגע שטראמפ סימן את המטרה הזו, הוא יודע שאסור לו למצמץ. זהו בדיוק ההסבר לשיתוף הפעולה השקט של ישראל עם התחבולה הנוכחית – מהלך שעוד ידובר בו רבות.

הנקודה למחשבה: התיזמון אינו מקרי

לסיום, כדאי לשים לב לפרט הקטן אך המכריע: למה דווקא עכשיו? כשמדברים על חלון הזדמנויות של חמישה ימים, צריך לזכור שזה נופל על סוף השבוע (שבת-ראשון). בזמן הזה הבורסות סגורות, השווקים העולמיים קפואים, והתגובה הכלכלית המיידית נבלמת.

אני רק מניח את זה כאן על השולחן.