בעידן שבו אפליקציות היכרויות הפכו את הרומנטיקה למשחק של החלקות ימינה ושמאלה, הטלוויזיה הישראלית ניסתה השנה להציע אלטרנטיבה הפוכה לחלוטין: חזרה למסורת, לשדכנים ולפגישות בלובי של מלון. התוכנית "ווארט" (רשת 13) הציבה במרכז המסך את שיטת השידוכים החרדית, בהובלתם של השדכנית שרה פינקל ואיש העסקים והמפיק יקי רייסנר.

אבל מעבר לסקרנות הראשונית, עולה השאלה: האם הפורמט באמת עבד?

המבחן האמיתי: רייטינג מול באזז

במבחן המספרים היבשים, "ווארט" לא הייתה שוברת שוויון היסטורית, אך היא סיפקה לרשת 13 הישג חשוב:

• נתוני צפייה: התוכנית הניבה נתוני רייטינג סבירים ביחס לממוצע של הערוץ באותה תקופה (סביב 10-12% בפרקי ההשקה והשיא), כשהיא מצליחה בחלק מהערבים לתת פייט לערוצים המתחרים.
• הצלחה בדיגיטל: הניצחון הגדול של התוכנית היה ברשתות החברתיות. קטעים מהתוכנית הפכו לוויראליים בטיקטוק ובאינסטגרם, והדיונים על הזוגות יצרו מעורבות רגשית גבוהה בקרב גולשים חילונים ודתיים כאחד.

למה התוכנית הצליחה לגעת בלב הקהל?

מניתוח הביקורות והשיח הציבורי, עולים שלושה גורמים מרכזיים שהפכו את "ווארט" למעניינת עבור הצופה הישראלי:

1. עייפות מהדייטינג החילוני ("טינדר פאטיג"):
הצופה החילוני, שרגיל לכאוס של עולם הדייטינג המודרני, הביט ב"ווארט" בקנאה מהולה בסקרנות. השיטה החרדית הוצגה כיעילה, ממוקדת ומכובדת. הביטחון שבו השדכנים "סוגרים עניינים" והידיעה שיש מבוגר אחראי שמנהל את האירוע, קסמו לרבים שמרגישים אבודים במשחק החיזורים המודרני.

2. הצצה לעולם סגור (האפקט האנתרופולוגי):
החברה החרדית תמיד מסקרנת את הציבור הכללי. אחרי הצלחות של סדרות מתוסרטות כמו "שטיסל", הקהל חיפש את הדבר האמיתי. "ווארט" סיפקה הצצה לקודים התנהגותיים זרים: האיסור לגעת, ה"בירורים" אצל השכנים והלחץ המשפחתי.

3. הליהוק - חרדים "נגישים":
למרות ביקורת במגזר על כך שהמשתתפים אינם מייצגים את "המיינסטרים" הקלאסי, עבור הצופה בבית הבחירה הייתה מדויקת. היא אפשרה הזדהות עם הדמויות, שנראו מספיק קרובות לעולם החילוני כדי לעורר אמפתיה, אך מספיק שונות כדי לשמור על האקזוטיקה.

הביקורת: האם זה היה אמיתי?

לצד ההצלחה, התוכנית ספגה ביקורת לא מעטה ממבקרים. נטען כי התוכנית מציגה גרסה "רומנטית" מדי של המציאות ומתעלמת מהלחצים האדירים המופעלים על צעירים במגזר להתחתן. בנוסף, עלו טענות לאותנטיות חלקית, שכן שידוך חרדי אמיתי לא מתנהל בדרך כלל מול מצלמות טלוויזיה.