י"ט כסלו: ראש השנה לחסידות, חג הגאולה ומשמעות המהפכה הרוחנית

יום י"ט בכסלו, המכונה בחסידות חב"ד "חג הגאולה" ו"ראש השנה לחסידות", הוא הרבה מעבר לתאריך היסטורי. זהו יום בעל משמעות רוחנית מכוננת, המייצג את ניצחון האור על החושך, ואת התפשטותה של פנימיות התורה בעולם.

---

הרגע ההיסטורי והגאולה של אדמו"ר הזקן

ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (1798), שוחרר מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (המכונה "אדמו"ר הזקן" ובעל "התניא"), ממאסרו בכלא הרוסי בפטרבורג. מעצרו נבע מהלשנה של מתנגדים לחסידות, שטענו כי פעילותו והפצת תורתו מהוות איום על השלטון.

אדמו"ר הזקן, כפי שמלמדים מקורות חב"ד, ראה במאסר זה לא רק צרה אישית, אלא משפט רוחני על הפצת תורת החסידות. שחרורו, שהתרחש בעת אמירת מזמור תהילים עם הפסוק: "פדה בשלום נפשי", סימן את ההסכמה האלוקית והשמימית להמשך הפצת תורת החסידות - פנימיות התורה - בעולם.

י"ט כסלו כראש השנה לחסידות: שליחות הפצת ה"מעיינות"

הכינוי "ראש השנה לחסידות" שניתן ליום זה, מעניק לו מעמד מיוחד. כשם שבראש השנה הרגיל נקבע גורלו הרוחני והגשמי של האדם לשנה כולה, כך ביום י"ט כסלו נקבעת ההמשכה הרוחנית של תורת החסידות לכל השנה.

החסידות, ובמיוחד תורת חב"ד, שמה דגש על השכלת והבנת אלוהות בדרך של "חכמה, בינה, דעת" (חב"ד), והפצתה באופן שהופך את המושגים המופשטים לנגישים ומוחשיים. הגאולה בי"ט כסלו פתחה שער להפצה זו, ועל כן היא נחשבת ליום "מתן תורה" של פנימיות התורה.

הוראת הרבי מליובאוויטש: יש לנצל את היום הזה "להפצת המעיינות", דהיינו הפצת תורת החסידות, "באופן שיהיה רישומו ניכר במשך השבועות והחודשים שלאחרי זה".