הילדים שהתאיידו בהר: האם "משולש ברמודה" של הצפון בלע את היימנוט ומוישי?

במרחק של קילומטרים ספורים ובפער של שנתיים, נעלמו שני ילדים כאילו בלעה אותם האדמה. היימנוט קסאו (9) נעלמה ממרכז קליטה בצפת, מוישי קליינרמן (16) נמוג בהר מירון. כעת, כשהתיק של היימנוט עובר ליחידת העלית להב 433, אנו צוללים אל מעמקי המחדל המודיעיני, הקריאות הגזעניות והשאלה המפחידה מכולן: האם טורף סדרתי מסתובב חופשי בהרי הגליל?

זהו תרחיש האימים של כל הורה, וכאן הוא קרה פעמיים. שני ילדים, שתי משפחות שחיות בתוך סיוט מתמשך, ואפס קצוות חוט. העברת חקירת היעלמותה של היימנוט קסאו לידי יחידת להב 433 השבוע, היא הודאה שקטה אך רועמת של המשטרה: "נכשלנו. הכלים הרגילים לא עבדו".

תיק מס' 1: היימנוט קסאו – נעלמה מתחת לאף של המצלמות

ב-25 בפברואר 2024, בשעה 19:30 בערב, נראתה היימנוט קסאו בפעם האחרונה. המיקום: מרכז הקליטה בצפת, מקום שאמור להיות בטוח ומפוקח. מצלמות האבטחה תיעדו אותה מחלקת עלונים של הבחירות המקומיות בכניסה למבנה – ומאותו רגע, המסך ירד.

העובדות המטרידות:

• שטח סטרילי לכאורה: היימנוט לא נעלמה ביער, אלא בלב שכונת מגורים.
• אין עקבות דיגיטליים: בניגוד למתבגרים, להיימנוט לא היה סמארטפון שיכול לאכן את מיקומה.
• מחדל החיפושים הראשוני: משפחתה טוענת כי בשעות הקריטיות הראשונות, המשטרה התייחסה לאירוע כאל "ילדה שברחה מהבית", ולא כאל אירוע חטיפה פוטנציאלי.

תיק מס' 2: מוישי קליינרמן – 1,300 ימים של שתיקה

במרחק נסיעה קצר משם, בהר מירון, נעלם במרץ 2022 הנער אברהם משה (מוישי) קליינרמן. מוישי הגיע להתפלל בקבר הרשב"י, אתר הומה אדם ומרושת מצלמות. ועדיין, איש לא ראה לאן הלך.

במקרה של מוישי, המשטרה ביצעה מעצרים בעבר של גורמים מפוקפקים שהסתובבו באזור המירון, אך כולם שוחררו מחוסר ראיות. ההנחה הרווחת היא שמוישי לא "הלך לאיבוד" בטבע, שכן סריקות הענק של יחידות החילוץ לא העלו דבר – לא בגד, לא נעליים ולא שרידים.

"משולש ברמודה" של הגליל?

הסמיכות הגיאוגרפית בין צפת למירון מעלה תיאוריות קשות בקרב תושבי הצפון וגורמי מקצוע כאחד. האם האזור הפך לכר פעולה נוח עבור גורמים עוינים?

"יש כאן דפוס מדאיג. שני ילדים, מאוכלוסיות מוחלשות יחסית (הקהילה האתיופית והקהילה החרדית), נעלמים באותו תא שטח ללא שום קצה חוט פורנזי. זה לא נראה כמו תאונה, זה נראה כמו פעולה של מישהו שיודע להעלים ראיות."
- קצין משטרה בדימוס

ביקורת קשה: "אם הם היו מתל אביב, המדינה הייתה עוצרת"

אי אפשר להתעלם מהזעקה של שתי המשפחות על אפליה. במקרה של היימנוט, נדרשו חודשים ארוכים עד שהתיק קיבל תהודה ארצית ומשאבים של יחידות מיוחדות. במקרה של מוישי, המשפחה נאלצה להפעיל לחץ ציבורי אדיר ולשכור חוקרים פרטיים כדי שהנושא לא ירד מסדר היום.

כעת, עם כניסתה של להב 433 לתמונה בתיק היימנוט, הציפייה היא לשימוש בטכנולוגיות מודיעיניות מתקדמות שלא היו ברשות המחוז הצפוני. החוקרים ינסו לבדוק האם יש קשר בין המקרים, והאם ישנו גורם – לאומני או פלילי – שפועל במרחב שבין צפת למירון וצד ילדים.

סימני השאלה שנותרו פתוחים

• הרכב החשוד: האם נבדקו כל הרכבים שיצאו ממרכז הקליטה ומאזור מירון בטווח הזמנים הרלוונטי?
• כיוון חקירה לאומני: האם נשללה האפשרות לחטיפה על רקע לאומני ש"השתבשה" או לא דווחה?
• סחר בבני אדם: תיאוריה קשה שנבדקת בזהירות, בהתחשב בפרופיל הפגיע של הקורבנות.

משפחות קסאו וקליינרמן עדיין מחכות. כל דפיקה בדלת מקפיצה את הלב, כל טלפון ממספר חסוי מעורר תקווה. עד שתיפתר התעלומה, הרי הצפון ימשיכו לשמור את הסוד האפל של הילדים שנעלמו.

---

תגיות: היימנוט קסאו, מוישי קליינרמן, נעדרים, להב 433, משטרת ישראל, צפת, מירון