העולם הולך ונפרד מהמזומן. זה נוח, זה מהיר, וזה סטרילי. אבל למעבר לארנקים דיגיטליים וכרטיסי אשראי יש תופעת לוואי שקטה ומסוכנת: אנחנו מאבדים את תחושת הערך של הכסף.
מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית (ובראשם מחקריו של פרופ' דן אריאלי) מראים שאנשים מוכנים לשלם הרבה יותר על אותו מוצר בדיוק – כשהם לא צריכים להיפרד משטרות פיזיים.
כשאנחנו משלמים במזומן, המוח שלנו רושם פעולה של אובדן. אנחנו רואים את הכסף יוצא מהארנק, וזה מפעיל אזורים במוח הקשורים לכאב פיזי וגועל. זהו מנגנון בלימה טבעי שגורם לנו לחשוב פעמיים.
לעומת זאת, בכרטיסי אשראי ובאפליקציות, פעולת התשלום מנותקת מפעולת הצריכה. הגיהוץ או ה"ביפ" בטלפון לא נתפסים כאובדן מיידי. הכאב נדחה למועד החיוב החודשי – ואז זה כבר מאוחר מדי.
איך הטכנולוגיה "מרדימה" את המצפון הכלכלי?
חברות הטכנולוגיה והבנקים עובדים קשה כדי להפוך את התשלום ל"חסר חיכוך" (Frictionless). ככל שהתשלום קל יותר (למשל: הזמנה באמזון בקליק אחד, או תשלום בנקישה עם השעון), כך אנחנו חושבים עליו פחות. הסטטיסטיקה מראה שצרכנים מוציאים כ-12% עד 18% יותר כשהם משתמשים באמצעים דיגיטליים לעומת מזומן.
איך מחזירים את השליטה?
אתם לא צריכים לחזור לשלם במטבעות, אבל אתם כן צריכים להחזיר את ה"חיכוך" לתהליך הקנייה: