במתקפה חריפה וחסרת תקדים מצד מי שעמד בראש שירות הביטחון הכללי עד לפני חודשים ספורים, הזהיר הבוקר (שלישי) רונן בר מפני סכנה קיומית לביטחון המדינה, הנובעת מהיעדר הפקת לקחים מסודרת ממחדל ה-7 באוקטובר.

בר, שעזב את תפקידו ביוני האחרון לאחר תקופה ממושכת של מתיחות מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחר בבמת "שבוע הסייבר" באוניברסיטת תל אביב להופעתו הפומבית הראשונה כאזרח. מה שהיה אמור להיות נאום בנושאי טכנולוגיה וביטחון, הפך במהרה לכתב אישום נוקב נגד התנהלות הדרג המדיני.

"אנחנו עיוורים מבחירה"

"ישנה דרך אחת בלבד לתחקר את הכשל, והיא ועדת חקירה ממלכתית," הצהיר בר לקול דממה באולם המליאה. "כל דרך אחרת היא בריחה מהאמת. בלי לתחקר את המערכת כולה – מהדרג המבצעי ועד קובעי המדיניות – למעשה גזרנו על החטופים שעדיין שם, ועל עם ישראל כולו, את ה-7 באוקטובר הבא".

בר הדגיש בדבריו את הפער שבין הדרג הצבאי והמודיעיני לבין הדרג המדיני בכל הנוגע לתרבות התחקיר:

"בארגון שאני עמדתי בראשו, כמו בצה"ל, תחקיר הוא נשמת אפנו. כואב, נוקב, אבל מציל חיים. במנהיגות לאומית, מוטב לקחת אחריות על כשלים, ולא רק קרדיט על הישגים. הבריחה מאחריות היא לא פוליטיקה – היא הפקרות ביטחונית".

זיכרון הנופלים כצוואה

במהלך רגשי במיוחד, בחר בר לשבץ בנאומו ציטוטים של שניים מקורבנות הטבח, כדי להמחיש את ערכי המנהיגות שאבדו לשיטתו. הוא הזכיר את אופיר שושני ז"ל, מ"כית טירונים שנרצחה בכפר עזה, וציטט ממסמך שכתבה על פיקוד: "תפקיד המפקד זה להיות האמא והאבא... להביא ממני אליהם את הערכים שבהם אני מאמינה".

"כמה זה חסר לנו היום, בעידן סימני הקריאה," אמר בר.

כמו כן, הזכיר את הירש גולדברג-פולין ז"ל, וציטט טקסט שכתב הנער בגיל 14 על "הליכה במנהרה אל הלא נודע". בר קישר זאת למצב הנוכחי ואמר: "אנשים כמו אופיר והירש יכלו לשבת כאן היום ולעזור לנו לשמר את ישראל כמעצמה. אני רואה את התמונות שלהם כל לילה".

הרקע לדברים: משבר אמון חריף

דבריו של בר מגיעים על רקע מערכת יחסים עכורה שהתפתחה בינו לבין ראש הממשלה נתניהו במהלך המלחמה, והגיעה לשיאה בשנת 2025. כזכור, הממשלה ניסתה לקדם מהלך להדחתו של בר עוד טרם סיום המלחמה, מהלך שנבלם לבסוף אך הוביל לפרישתו ביוני האחרון.

במוקד הסכסוך עמדה דרישתו העקבית של בר להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק לא רק את הכשל המודיעיני של השב"כ וצה"ל (עליו לקח בר אחריות כבר ביום הראשון), אלא גם את המדיניות ארוכת השנים מול חמאס ואת קבלת ההחלטות בדרג המדיני בשנים שקדמו לטבח.