האב הצדיע, האם נפרדה בנשיקה: מסעו האחרון של רן גואילי למנוחת עולמים
ישיר ממחנה שורה: רגעים מצמררים של פרידה מהחטוף האחרון. איציק גואילי אמר קדיש מעל ארון בנו, שיירה משטרתית ארוכה מלווה את הלוחם ליישוב מיתר. המשפחה: "הלב נקרע, אבל סוף סוף יש לנו לאן להגיע ולבכות"

רגעים של עצב לאומי מהולים בהקלה של סגירת מעגל נרשמו הבוקר (רביעי) במחנה שורה. שנתיים וארבעה חודשים של מאבק, תקווה וחרדה הגיעו לקיצם, כאשר ארונו של רס"ר רן גואילי הועמס על הרכב המשטרתי בדרכו ללוויה ביישוב מיתר.
פרידה תחת הדגל
בטקס קצר ומצמרר שנערך במקום לפני היציאה, עמד איציק גואילי, אביו של רן, מעל הארון העטוף בדגל הלאום. בקול רועד הוא קרא את ה"קדיש", ולאחר מכן מתח את גבו והצדיע לבנו – הצדעה אחרונה של אב לבן, של אזרח ללוחם. אמו של רן, שנכחה במקום, הרעיפה אהבה וכאב על הסובבים וחיבקה את האזרחים הרבים שהגיעו לחזק את ידי המשפחה.
"הסוף שקיווינו לא להגיע אליו"
התחושות בקרב בני המשפחה והחברים לנשק קשות לתיאור במילים. אחד מקרובי המשפחה היטיב לתאר את הדיסוננס הנורא:
"מצד אחד אנחנו מאושרים שהגענו לסוף, שהסיוט נגמר. מצד שני - אנחנו קוברים את רני. זה רגע שבו הלב נשבר לשניים."כעת, שיירה ארוכה של אופנועים וניידות משטרה עם אורות כחולים מהבהבים מלווה את רן בדרכו האחרונה דרומה. המוני אזרחים צפויים לעמוד בצידי הדרכים ולחלוק כבוד ללוחם ששב הביתה.
תגובות (0)
הוסף תגובה
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!
