אחרי חודשים של דיונים סוערים ולחצים פוליטיים, הפור נפל: הממשלה אישרה אתמול את רפורמת החלב המקיפה, שמטרתה המוצהרת היא טיפול ביוקר המחיה המשתולל במדפי הסופר. במשרד האוצר מסמנים את שוק החלב הישראלי כריכוזי ויקר להחריד, ומציגים נתונים לפיהם אנחנו משלמים כ-50% יותר מהממוצע במדינות ה-OECD על מוצרי חלב בסיסיים.

המהלך החדש נועד לנער את השוק ולשבור את השליטה של שלושת הענקיות (תנובה, שטראוס וטרה), אך המחיר עלול להיות כבד עבור היצרנים המקומיים.

פותחים את השערים: הצפת גבינות מאירופה

הבשורה המרכזית לצרכן היא הסרת החסמים על היבוא. הממשלה מהמרת על תחרות מחו"ל ככלי להורדת מחירים, וקבעה יעד שאפתני מאוד לייבוא פטור ממכס של גבינות קשות וצהובות.

השיטה משתנה: הרפתנים יקבלו פחות

לב הרפורמה נוגע לכיס של החקלאי. עד היום, המדינה הבטיחה לרפתנים "מחיר מטרה" שנועד לכסות את עלויות הייצור של כולם. מהיום, השיטה משתנה ל"מחיר הגנה" (Floor Price). החידוש: המחיר יקבע רק לפי הנתונים של הרפתות הגדולות והיעילות ביותר.

המשמעות הכלכלית היא מיידית: ההערכות מדברות על ירידה של כ-15% במחיר שהמחלבות משלמות לרפתן על החלב הגולמי. באוצר מקווים שההוזלה הזו תתגלגל לצרכן, אך החקלאים רואים בזה גזר דין מוות.

החשש: "תרחיש החמאה" חוזר

בעוד באוצר חוגגים, נציגי ההתיישבות מזהירים מקטסטרופה. לפי התחזיות שלהם, השינוי במנגנון המחיר יוביל לסגירה של כ-400 רפתות קטנות, רובן בפריפריה, שלא יצליחו לשרוד את ירידת המחירים. אך מעבר לפגיעה בחקלאים, עולה הטענה שהצרכן כלל לא ירוויח.

כעת נותר לראות האם שר הכלכלה ושר האוצר יצליחו ליצור מנגנון פיקוח שיבטיח שהגבינות המיובאות אכן יהיו זולות יותר, או שאנחנו בדרך לעוד גל התייקרויות בחסות "התחרות החופשית".