מאת: הכתב הפוליטי | 12 בינואר 2026
הסערה המושלמת הגיעה לכנסת: שעות ספורות לאחר שהתבררו נזקי הסופה והמהומות באיראן, המערכת הפוליטית בישראל רועשת בעקבות מהלך חקיקה שמוגדר על ידי משפטנים כ"דרמטי ביותר בתולדות המשפט הפלילי בישראל". חברי הכנסת של הקואליציה הניחו היום (שני) על שולחן הכנסת את הצעת החוק לביטול סעיף 284 לחוק העונשין – עבירת "מרמה והפרת אמונים".
היוזמה: "סוף לעמימות" או "חוק חילוץ"?
על ההצעה חתומים יו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד), יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ מישל בוסקילה. בדברי ההסבר להצעת החוק, מנמקים היוזמים את המהלך בכך שמדובר ב"עבירת סל" עמומה ("רקמה פתוחה"), המאפשרת למערכת האכיפה והפרקליטות "למשטר פוליטיקאים" ולהפוך התנהלות אתית-ציבורית לפלילית בדיעבד.
"לא ייתכן שאדם ילך לישון כאזרח נורמטיבי ויקום בבוקר כעבריין רק כי פקיד החליט שפעולה מסוימת היא 'הפרת אמונים'", הצהיר ח"כ רוטמן הבוקר. הקואליציה הודיעה כי בכוונתה לקדם את החוק ב"הליך בזק" עוד לפני פיזור הכנסת לבחירות.
המשמעות הישירה: ביטול האישומים נגד נתניהו
למרות הטיעונים העקרוניים, ההשלכה המיידית של החוק נוגעת לראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי סעיף 5 לחוק העונשין, ביטול עבירה פלילית חל באופן רטרואקטיבי על כל ההליכים המתנהלים, גם אם טרם הסתיימו.
אם החוק יעבור, המשמעות המשפטית היא חד-משמעית:
- תיק 1000 (המתנות) ותיק 2000 (נוני מוזס): האישומים יבוטלו לחלוטין, שכן הם מבוססים על עבירה זו בלבד.
- תיק 4000 (בזק-וואלה): אישום המרמה והפרת אמונים יימחק, ונתניהו יישאר להתמודד רק עם אישום השוחד (שבו, לפי הערכות משפטיות, רף ההוכחה גבוה משמעותית).
הזעם באופוזיציה: "הופכים את ישראל לעיר מקלט"
הדיווח עורר תגובות נזעמות ומיידיות בקרב ראשי האופוזיציה:
- יאיר לפיד, ראש האופוזיציה: "זוהי הפיכה משטרית על מלא. הקואליציה הופכת את ישראל לעיר מקלט למושחתים. אנחנו נילחם בטירוף הזה בכנסת, בבתי המשפט וברחובות. לא ניתן להם לרסק את שלטון החוק כדי להציל אדם אחד".
- ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים): "זהו פיגוע בדמוקרטיה. ממשלה חסרת בושה משנה את הכללים באמצע המשחק".
לוח הזמנים הצפוי
הצעת החוק צפויה לעלות לוועדת השרים לחקיקה כבר ביום ראשון הקרוב. בקואליציה מעריכים כי יש להם את הרוב הדרוש (64 ח"כים) להעברת החוק בשלוש קריאות בתוך כחודש, אולם המהלך צפוי להיתקל בהתנגדות חריפה של היועצת המשפטית לממשלה ובעתירות לבג"ץ, שיצטרך להכריע האם הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה המכוננת.