סוגיית הגיוס עומדת במוקד שורת הצעות חוק מנוגדות, במקביל למגעים הפוליטיים סביב האפשרות להקים ממשלה. מפלגת ביחד הגישה את חוק המשרתים, ואילו ח״כ מאיר פרוש מיהדות התורה קידם שתי הצעות הנוגעות לדחיית שירות ולהליכי אכיפה נגד מי שמוגדרים עריקים.
חוק המשרתים נועד להעניק הטבות למשרתי סדיר ומילואים באמצעות שינוי תבחינים והפסקת כספים ממשקי בית שאינם משתתפים בשירות ובתעסוקה. ההצעה כוללת מימון חודשי של 4,000 שקלים למשרתי מילואים פעילים עבור מעון יום או משפחתון, וכן הנחות של 50% בחשמל, במים, בארנונה, בתחבורה הציבורית ובאגרות מדינה.
הצעת ביחד מסמיכה את הממשלה להעניק למילואימניקים הנחה ברכישת דירה ראשונה. היא כוללת גם הרחבה של מימון לימודים ללוחמים משוחררים באמצעות קרן ממדים ללימודים, בעוד חיילים משוחררים שאינם לוחמים יהיו זכאים למחצית משכר הלימוד.
הצעתו של פרוש בעניין דחיית השירות קובעת כי שר הביטחון יוכל להעניק דחיית שירות לתלמיד ישיבה או כולל העומד בהיקפי לימוד מוגדרים. הדחייה תינתן לתקופה של עד שנה בכל פעם ותתחדש עד גיל הפטור. ההסדר המוצע אמור לחול גם למפרע על אנשים המוגדרים כיום משתמטים.
הצעה נוספת של פרוש מבקשת להקפיא הליכי מעצר, חקירה ואכיפה פלילית נגד תלמידי ישיבות עד להשלמת חקיקה כוללת. בדברי ההסבר נכתב כי מטרתה לעצור את ההליכים עד להסדרת מעמדם של בני הישיבות בחוק.
יהדות התורה דורשת הגנה על עולם התורה, עצמאות בחינוך החרדי ושימור הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה כתנאים לכניסה לממשלה. התנאים פורטו בפרסום בעיתון המזוהה עם יו״ר המפלגה יעקב אשר. אביגדור ליברמן הביע נכונות לפשרות עם החרדים לצורך הקמת ממשלה והציג את מתווה הגיוס שקידם ב-2018 כבסיס אפשרי למשא ומתן. המתווה אינו כולל סנקציות אישיות על מי שמוגדרים משתמטים וכולל תקופת הסתגלות לישיבות.
העימותים סביב דת ומדינה מתרחבים גם להצעות לתחבורה ציבורית בשבת, נישואים אזרחיים, הכרה בקהילה הגאה ותקצוב הרשתות החרדיות. במקביל, שלוש עתירות נגד חקיקה מהקדנציה הקודמת, הנוגעת לבתי הדין הרבניים ולרבנות הראשית, עדיין ממתינות להכרעה בבג״ץ. בג״ץ הוציא צווים על תנאי בשתי עתירות וקבע דיון בעתירה שלישית הנוגעת לחוק הבוררות שאושר במרץ 2026. הצווים על תנאי אינם מבטלים את החוקים.
💬 תגובות
תגובות
(0)