כ-30 מטפלות הורשעו בעבירות תקיפה של ילדים בשנים 2022 עד 2024, לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת. בין המעשים שתוארו בהכרעות הדין נכללו דחיפה, הטחה, הפלה, הכאה, האבסה והושבה בכוח.
דוח מבקר המדינה הצביע על פערים במערך הפיקוח על מסגרות הגיל הרך. מפקחת אחת אחראית בממוצע על 80 גנים, ובכ-14% מהמעונות שנבדקו לא נערך כלל ביקור של מפקחת מטעם משרד החינוך. ב-40% מהמעונות שנבדקו נערך ביקור אחד בלבד במהלך שנה.
חוק הפיקוח, שנכנס לתוקף ב-2021, הרחיב את חובת הדיווח והפיקוח גם למסגרות פרטיות שבהן שבעה ילדים או יותר. המסגרות הכפופות לפיקוח נדרשות להגיש בקשה לרישיון ולהוכיח עמידה בנהלי בטיחות בסיסיים, וחוק נוסף מחייב התקנת מצלמות במסגרות החייבות בפיקוח.
בישראל פועלות יותר מ-5,000 מסגרות מפוקחות לגיל הרך, שבהן מועסקות יותר מ-30 אלף מטפלות. המטפלות נדרשות להכשרה בהיקף של 220 שעות, וכל מסגרת מחויבת בביקור חודשי בן ארבע שעות של מדריכה שהוכשרה לתחום. משרד החינוך מעסיק מפקחות לביקורים במסגרות, וברוב הרשויות המקומיות מועסקות נשות מקצוע לריכוז תחום הגיל הרך.
התקצוב להדרכה במסגרות הספיק לעתים לעשר שעות חודשיות לכל מסגרת בשנים 2023 ו-2024, אך בשנתיים האחרונות צומצם לארבע או חמש שעות בלבד, לפי החומר. זוהר מזור, יו"ר איגוד המדריכות, אמרה כי היקף זה אינו מספיק, וכי הצמצום מקשה על עבודת המדריכות ומוביל לעזיבתן.
רוני שפירא, מנהלת תחום הנשים ברשות לשיקום האסיר, טענה כי מצלמות וענישה לבדן אינן מרתיעות. היא קראה לשינוי בתנאי ההעסקה של מטפלות, והצביעה על שכר, עומס, שחיקה, מחסור בתקנים וריבוי משימות כרכיבי הקשר ארגוני. לדבריה, אין ברכיבים אלה הצדקה לעבירות אלימות.
ד"ר גלית בינט ממכללת אורנים, שסקרה הכרעות דין בעניינן של מטפלות שהואשמו בתקיפה, זיהתה בחומרים המשפטיים עומס עבודה, ניסיון להשיג סדר ללא כלים ומחסור בידע כרקע שתואר בהם. יעל אור, יועצת בכירה לשיקום אסירות ברשות לשיקום האסיר, אמרה כי מטפלות שהיא מלווה סיפרו על לחצים אישיים ועל מחסור בכוח אדם במעונות. ד"ר יערה שילה מהמכללה האקדמית אפרתה אמרה כי השכר והמעמד במקצוע אינם תואמים, לדבריה, את היקף האחריות המוטלת על המטפלות.
💬 תגובות
תגובות
(0)