כולנו מכירים את המתכון הבסיסי: קילו קמח, שתי כפות שמרים, סוכר, שמן, מים ומלח. אבל איך ייתכן שמשני בתים שונים, עם אותם חומרים בדיוק, יוצאות שתי תוצאות שונות לחלוטין? האחת חלה כבדה ומתפוררת, והשנייה חלה גמישה, גבוהה ואוורירית שנקרעת לחוטים ארוכים ("שערות").
ההבדל הוא לא במרכיבים, אלא ב**רשת הגלוטן**. גלוטן הוא חלבון שנמצא בקמח, וכשהוא נרטב ומקבל "מכות" (לישה), הוא נקשר ויוצר רשת אלסטית. הרשת הזו היא כמו בלון: היא זו שכולאת את הגזים שהשמרים משחררים. רשת חזקה = חלה אוורירית. רשת חלשה = הגז בורח והחלה צונחת.
רוב האנשים לשים 3-4 דקות וחושבים שזה מספיק כי "הבצק התאחד". טעות. כדי לפתח רשת גלוטן אמיתית צריך ללוש במיקסר לפחות 10-12 דקות (וביד אפילו יותר).
המבחן: קחו חתיכה קטנה מהבצק, ומתחו אותה לאט בין האצבעות. אם הבצק נקרע מיד – הוא לא מוכן, המשיכו ללוש. אם אתם מצליחים למתוח אותו עד שהוא הופך לדק ושקוף כמו חלון (שאפשר כמעט לראות דרכו אור) בלי להיקרע – הגעתם לנחלה. רק אז אפשר להתפיח.
עוד 2 טיפים לניצחון ביום שישי
שתהיה אפייה נעימה ושבת שלום!